במבט ראשון, נראה שזה המקרה. אבל בעולם האמיתי הדברים קצת שונים. כי כן, אוסמיום על פי חוק נכנע לתשלום המע"מ. מס זה חייב להיות משולם על ידי כל אדם פרטי בנקודת הרכישה. חברות הן יוצאות דופן, מכיוון שהן יכולות לתבוע בחזרה את המס ששולם כבר על ידן כמס תשומות. חברות שבסיסן באיחוד האירופי עם מספר זיהוי מע"מ עבור עסקאות תשלום זרות פטורות גם הן. וכמובן, חברות הממוקמות בחו"ל מחויבות לשלם את המס של ארצן כמס מכירות יבוא בעת חציית הגבול.
יוצא מן הכלל הוא אחסון אוסמיום במחסן דיוטי פרי בעת חציית הגבול למדינה שאינה האיחוד האירופי. במחסן כזה, אוסמיום נחשב עדיין לא מיובא. מסיבה זו, מכסי היבוא והמס טרם שולמו. אם המתכת נמשכת משם יום אחד, אז חובה לשלם בעבורה מכס ומס.
בכל מקרה, מישהו ישלם יום אחד את המס ואז יהיה הבעלים של האוסמיום שלו. ובכך, את המס הוא לכאורה מאבדים בהתחלה. אבל זה משתנה ביום המכירה, שכן המספרים הבאים יכולים לקזז אחד את השני. קונה שרוצה לקנות אוסמיום אצל סוחר או מכון חייב גם לשלם את המס שם. אז, זה הגיוני בשבילו לקנות כמה נקודות אחוז מתחת למחיר שכולל מע״מ מאדם פרטי ובכך הערך הכספי של המס משולם למעשה לאדם הפרטי. זו לא העלמת מס, כי המוכר עכשיו צריך לשלם מס על הרווח הנובע מכך. הכוונה היא רק לרווח בפועל ולא למע"מ. בנוסף לכך, מכירת נכסים ריאליים פטורה ממס לאחר שנה, כל עוד המוכר אינו פועל באופן מסחרי (הערת מתרגם: מדובר בגרמניה, לגבי ישראל באחריות כל אדם לבחון את חבות המס שלו).
בדרך זו, המוכר מקבל בחזרה את כספו כמעט לחלוטין, גם אם מחיר האוסמיום לא השתנה בינתיים. כמובן, אנשים רבים עדיין מצפים למחיר מכירה גבוה יותר בדרך כלל המבטיח רווח, בנוסף להיותו של האוסמיום כלי מוחשי לאגירת נכסים.



